מכירות את הרגע הזה שבו אתן מתחילות פרויקט חדש, ויש לכן בראש בדיוק את הגוון הטורקיז הספציפי, אבל הוא קבור אי שם בתוך ערימה סבוכה של חוטים שאיבדו את הצורה שלהם? אני מאמינה שסדר בציוד הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה עצמה. כשהכל נגיש, גלוי ומסודר, הרבה יותר קל לצלול לתוך הרקמה בלי "חיכוך" מיותר. אז שאלתי אתכן גם בקהילה בווטסאפ וגם בקבוצת הפייסבוק "איך אתן מסדרות את חוטי הרקמה שלכן", ובאתי לשתף אתכן בתוצאות שאתן שלחתן! 1. הקופסה המחולקת: הכל גלוי ומוכן לעבודה השיטה האהובה עלי שעובדת לי

בעבר שאלתי אתכן "מהן השאלות שעולות לכן כשאתן רוקומות"? ועניתן הרבה תשובות שונות, אבל השאלה שנבחרה כשאלה מנצחת הייתה "איך בוחרים תכים בתחילת עבודה?" יש את מי שרואה סקיצה בשחור לבן ורוצה לרקום אותה, ויש את מ ישראתה עבודה רקומה יפייפיה ורוצה לרקום משהו דומה- אז איך אנחנו נדע באילו תכים משתמשים ליצור את האובייקטים שאנחנו רוצות לרקום? זה נושא מאוד מעניין, וזה למה עשיתי עליו וובינר שלם, אבל היום אני אתן לכן טעימה קטנה ממנו: אז - איך ניגשים לסקיצה שבחרנו ומחליטים מאיפה להתחיל? 1.

בימים שבהם המציאות בחוץ סוערת, הבית הופך למבצר שלנו. אבל מה קורה כשהצורך ליצור בוער בנו, והמגירה של ציוד האמנות לא בדיוק מצוידת בבדי רקמה נוחים או בחוטי DMC בכל צבעי הקשת? האמת היא, שהרקמה היא אחת האמנויות העתיקות והנגישות ביותר בעולם. היא לא זקוקה לחשמל, היא לא דורשת מרחב עבודה ענק, והיא בעיקר לא דורשת מאיתנו "לקנות כדי ליצור". היום אני רוצה לדבר איתכן על רקמה מהיש – איך הופכים את מה שכבר נמצא בבית ליצירה מרהיבה, ואיך הדרך הזו היא לא רק פתרון למצב חירום, אלא גם צעד מדהים לע